דיני מכרזים

דיני המכרזים הינם תחום ספציפי במסגרת המשפט הציבורי-מנהלי, אשר מסדיר את אופן ההתקשרות של גופים ציבוריים עם גורמים חיצוניים בחוזים שונים. ככלל, "מכרז" הינו הליך של פניה לציבור לצורך קבלת הצעות להתקשרות בהסכם לרכישת מוצרים, קבלת שירותים מקצועיים, או איוש משרה. המכרז מתבצע באמצעות עריכת מעין תחרות או התמחרות בין הפונים השונים, וזאת על מנת לבחור מהם את ההצעה הטובה ביותר לעורך המכרז.  בין הפרמטרים שנשקלים לצורך זה ניתן למנות את מחיר ההצעה, ניסיון מקצועי של המציע, איתנות פיננסית, זמן אספקה, ועוד. 

חובת עריכת מכרזים במגזר הציבורי 
מקובל לערוך מכרזים הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי, אולם החובה לערוך מכרזים בארץ מוטלת רק על המגזר הציבורי. כלומר, עריכת מכרזים במגזר הפרטי הינה וולונטארית, ובהתאם לשיקול דעתו של הגוף הפרטי. לעומת זאת, המגזר הציבורי בארץ מחויב לערוך מכרז על פי החוק, אלא אם כן, המדובר בפטור ספציפי שהוגדר בחוק. 

מפיקים תועלת עסקית וציבורית
החובה המוטלת על הגופים הציבוריים לערוך מכרזים נועדה להגשים שני אינטרסים/עקרונות מרכזיים: 
האינטרס הציבורי לשוויון ולטוהר המידות – עיקרון זה נועד להבטיח מתן אפשרות שווה, סיכוי שווה, ויחס זהה והוגן, לכל איש מתוך הציבור שמעוניין להתקשר בהסכם עם הגוף הציבורי. 
האינטרס העסקי להשגת יעילות כלכלית – עיקרון זה נועד להבטיח כי הגוף הציבורי ישיג לעצמו מקרב ההצעות השונות את האיכות הטובה ביותר האפשרית, ובתמורה למחיר נמוך ככל האפשר. כלומר, מדובר בשימוש מושכל בכספי הציבור על מנת שלציבור תצמח התועלת המרבית בתמורה למחיר זול ככל האפשר. 
על מנת להגשים את המטרות הללו, על הגוף הציבורי להקפיד לערוך את המכרז תוך שמירה על כללי ההגינות, השקיפות, טוהר המידות, וניקיון הכפיים, ולמנוע שחיתות ומשוא פנים.  

מה אומר החוק?
דברי חקיקה העיקריים, אשר מעגנים את חובת עריכת המכרזים לגבי הגופים הציבוריים בארץ הינם כמפורט להלן: 
חוק חובת מכרזים, תשנ"ב-1992, ותקנות חובת מכרזים, תשנ"ג-1993 חיקוקים אלו חלים על כל משרדי הממשלה, תאגידים ממשלתיים, מועצות דתיות, קופות חולים, ועוד.
פקודת העיריות (נוסח חדש) וצו המועצות המקומיות (א) התשי"א-1950. חיקוקים אלו חלים העיריות, המועצות המקומיות, ואיגודי הערים.
תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), תשנ"ג–1993. תקנות אלו חלות על משרד הביטחון והחברות הממשלתיות הביטחוניות, כגון התעשייה האווירית, תע"ש, ורפא"ל.
תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), תש"ע–2010. תקנות אלו חלות על מוסדות ההשכלה הגבוהה שמתוקצבים על ידי המדינה. 

בצד דברי החקיקה הללו, קיימת גם פסיקה ענפה של בתי המשפט, אשר עיצבה את מהותם ותכליתם של כללי דיני המכרזים בארץ. כללים אלו נועדו להבטיח, כי הגופים הציבוריים שמחויבים לערוך את המכרזים, אכן ייערכו אותם באופן הוגן, יעיל, וללא משוא פנים. 

מה כוללים דיני מכרזים?
דיני המכרזים כוללים, הן את דברי החקיקה והן את הפסיקה בנושא המכרזים. דינים אלו עוסקים בנושאים שונים, וביניהם: מתי חלה החובה לערוך מכרז ומתי ישנו פטור מחובה זו; סוגי המכרזים השונים שניתן לערוך (מכרז פומבי רגיל, מכרז פומבי מוגבל, מכרז סגור, מכרז חד שלבי לעומת מכרז דו שלבי, וכדומה); מהם מסמכי המכרז; אופן קביעת תנאי הסף; הערבות למכרז; אופן פרסום המכרז; הרכב ועדת המכרזים; סמכויות ועדת המכרזים; אופן בדיקת ההצעות; אופן ההתייחסות להצעה שנפל בה פגם (ההבדל בין פגם מהותי לפגם טכני); אופן ההשוואה בין ההצעות; אופן ניהול המו"מ עם המציעים השונים; זכות העיון למציע שהפסיד במכרז לעיין במסמכי המכרז ומסמכי ההצעה הזוכה; תקיפת תוצאות מכרז על ידי מציע שהפסיד במכרז – כלומר, נקיטה בהליך משפטי אשר מערער על תוצאות המכרז; בית המשפט המוסמך לדון בתקיפת תוצאות מכרז, ועוד ועוד. 
לעורך דין רפאל נבון ידע רב ובקיאות בתחום דיני המכרזים. עו"ד נבון ייצג בהצלחה לקוחות פרטיים וגופים עסקיים בעתירות וסכסוכים מול רשויות עירוניות ורשויות הממשלה, לרבות בנושאי תכנון ובניה.  
בכל שאלה בנושא דיני מכרזים אתם מוזמנים לצור קשר ואשמח לתאם פגישה ללא התחייבות.

שלכם בברכה, עו"ד רפאל נבון

 

איך נוכל לעזור?