צו הפסקה מנהלי

רשות מקומית המבקשת להביא לסגירת עסק הפועל ללא רישיון, או תוך הפרה של תנאי רישיון, יכולה לפעול באמצעות שלושה אמצעים ונתיבים על פי חוק רישוי עסקים: 
האחד - הגשת כתב אישום, אשר בסיומו אם בעל העסק יורשע, יוצא נגדו צו סגירה לפי סעיף 16 לחוק.
השני - הגשת כתב אישום ביחד עם בקשה לצו סגירה לפי סעיף 17 לחוק.
השלישי - הוצאת צו סגירה/הפסקה מנהלי לפי סעיף 20 לחוק. צו זה תקף ל- 30 ימים, והרשות יכולה להאריכו אם מוגש על ידה כתב אישום. 


צו סגירה מנהלי הינו צעד דרסטי ונתון לביקורת שיפוטית כמו כל מעשה מנהלי אחר. לפיכך נקבעו בפסיקה כללים להוצאתו. 
צו סגירה מנהלי פוגע קשות בזכות לחופש עיסוק, וזאת עוד בטרם קיומו של הליך שיפוטי.  
מן הידועות היא בארצנו, כי הליך לרישוי עסק אורך פרק זמן לא מבוטל, זאת בשל האישורים הרבים הנדרשים של הגורמים השונים, ובהם הרשות המקומית, ועדת התכנון, רשות הכיבוי, משרד הבריאות ועוד.
לפיכך ועל רקע האמור התפתחה בבתי המשפט הלכה פסוקה, לפיה על הרשות המקומית לנקוט בצו הפסקה בזהירות משנה, ורק באותם מקרים הכרחיים, שבהם קיים סיכון של ממש או דחיפות בהוצאת הצו.    

פסק דין מנחה לענין זה ניתן על ידי בית המשפט העליון ברע"פ 4384/13 מדינת ישראל נ' מיאו והאו בע"מ (פורסם בנבו). שם נדרש בית המשפט לפרשנות ויישום של צו הפסקה לפי סעיף 17 לחוק (היינו – יחד עם כתב אישום), ואולם הרציונל הוא זהה ואף ביתר שאת ביחס לצו הפסקה מנהלי על פי סעיף 20 לחוק. וכך מציין שם בית המשפט בפסק הדין: 

אלא שבשונה מסעיף 16, צו הפסקת עיסוק זמני ניתן לפני שהוכחה אשמתו של הנאשם. בשלב זה של ההליך הפלילי נהנה הנאשם מחזקת החפות, והשאלה אם יש מקום להרשיעו בעבירה של הפעלת עסק ללא רישיון או בחריגה מתנאיו טרם התבררה והוכרעה. ככל שההליך הפלילי יסתיים בזיכויו של הנאשם, הנזק שייגרם לו ולצדדים שלישיים כתוצאה מהצו עלול להיות רב וחסר תקנה. הבדל זה בין הצווים מסיט את נקודת האיזון הראוי לכיוונו של הנאשם ומחייב את בית המשפט להקנות משקל מוגבר לזכויותיו החוקתיות להליך הוגן ולחופש עיסוק. הבדל זה משליך על עיצוב אמת המידה למתן צו הפסקת עיסוק זמני לפי סעיף 17 לחוק: כתנאי למתן סעד שברגיל מותנה בהרשעה כבר בשלב הגשת כתב האישום – שומה על המאשימה להראות שהצו דרוש למניעת פגיעה ממשית ומוחשית באינטרס ציבורי חשוב המגולם במטרות החוק, וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעי מידתי יותר. כך, למשל, עילה למתן צו עשויה לקום אם הפעלת העסק יוצרת סיכון ממשי לציבור (השוו: ע"פ (מחוזי נצ') 25350-10-11 מפעלי ברודני בע"מ נ' עיריית נצרת עילית [פורסם בנבו] (3.1.2012)), גורמת למטרד ולפגיעה באיכות הסביבה (השוו: עפ"א (מחוזי מר') 32373-04-12 דבוש נ' מועצה אזורית לוד [פורסם בנבו] (14.1.2013)), או פוגעת באופן בוטה בשלטון החוק (השוו: ע"פ (מחוזי חי') 6672-04-11 עיריית חיפה נ' בן שמואל [פורסם בנבו] (14.4.2011); ת"פ (שלום חד') 30724-12-12 מדינת ישראל נ' מול השופט [פורסם בנבו] (8.1.2013)) – והכל כשלא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעי מידתי יותר. כמו כן יש ליתן משקל מתאים לשאלה אם מדובר בעסק שניתן לו רישיון בעבר, ושבעליו מואשם בהפרת תנאי מתנאיו או שמא מדובר בעסק שלא ניתן לו רישיון כלל. ככל שבעל העסק החל בהפעלתו בלא לפעול לקבלת רישיון עסק כלל, תפעל עובדה זו לחובתו, שכן אין מקום ליתן יד לתופעה של עסקים הפונים לקבלת רישיון עסק רק לאחר שננקטים כלפיהם הליכים פליליים – התנהלות הפוגעת בשלטון החוק (ראו ע"פ (מחוזי חי') 10131-02-09 מגרסות יופי נוף בע"מ נ' עיריית קריית אתא [פורסם בנבו] (22.2.2009); ת"פ (שלום י-ם) 8493/03 מדינת ישראל נ' בן אלי [פורסם בנבו] (26.1.2010)). בית המשפט יציב על כף המאזניים את השיקולים שעליהם עמדנו, תוך מתן משקל הולם לעובדה שהנאשם טרם הורשע בדין". 
     
ואם נסכם: הקריטריונים והשיקולים המנחים, שעל הרשות המקומית לשקול בהוצאת צו הפסקה מנהלי, הינם מחמירים, ובהם: רמת הוכחה גבוהה, קיום עילה להפסקה מיידית של העיסוק, איזון בין הנזק לבעל העסק לבין האינטרס הציבורי, בחינת מידתיות הצו לעומת אמצעים אחרים להשגת מטרות החוק. 

בעל עסק יקר – נתקלת בקשיים מול רשויות הרישוי או חלילה ניתן ניתן צו הפסקה, צו סגירה, אתה מוזמן לפנות אלינו לייעוץ ולסיוע.    

למשרדנו ניסיון רב בהליכים משפטיים של צווי הפסקה מנהליים ונשמח לעמוד לרשותכם ולייעץ בכל עת. 
אם גם אתם זקוקים לייעוץ משפטי, מוזמנים לפנות למשרדנו ונשמח להעניק סיוע מקצועי ומנצח.
 

איך נוכל לעזור?